שאלה שנידונה ,נחקרה ועוד נחקרת, על כל מחקר שיוצא בעד יוצאים שניים נגד,
במאמר הבא נסקור את הבעד ,הנגד ונבין בצורה מושכלת האם כן,לא, כמה מתי ולמה.
מוצרי חלב – סקירה מקצועית של ההשלכות הבריאותיות
מוצרי חלב נחשבו במשך עשרות שנים למזון בסיסי בתזונה האנושית, במיוחד בעולם המערבי.
ישנן תרבויות המתבססות על גבינות כגון ההולנדים,הצרפתים וארצות נוספות,
מוצרי החלב שווקו כמקור עיקרי לסידן, חלבון וויטמינים החיוניים לבריאות העצמות. עם זאת, בשנים האחרונות גוברת הביקורת על צריכתם, בעיקר לנוכח מחקרים מדעיים המקשרים בין חלב ובין מגוון רחב של בעיות בריאות – החל מאוסטאופורוזיס ועד דלקות, סוכרת ובעיות עיכול. מאמר זה סוקר את העדויות המדעיות המרכזיות בנושא, ומציע נקודת מבט ביקורתית ומעודכנת.
1. האם חלב מגן על העצמות או פוגע בהן?
הטענה המרכזית של תעשיית החלב היא כי שתיית חלב מגינה על העצמות ומונעת אוסטיאופורוזיס. אך מחקרים עדכניים מצביעים דווקא על קשר הפוך:
- מחקר שוודי מקיף שפורסם ב-BMJ (2014) מצא כי נשים ששתו שלוש כוסות חלב ביום היו בסיכון מוגבר לשברים באגן ולעיתים אף לתמותה מוקדמת. החוקרים הסיקו כי ייתכן שהרכיבים בחלב (כגון גלקטוז) תורמים לתהליכים דלקתיים והזדקנות תאית.
- מחקר אפידימיולוגי שבוצע בסין ויפן שם צריכת מוצרי החלב היא אפסית,והתזונה העיקרית מתבססת בעיקר על טופו, אורז ודגים , מצא כי לא רק שנשים לא סבלו שם מאוסטיאופורוזיס ומשכיחות נמוכה מאוד לשברים בצוואר הירך אלא נהפוכו – צפיפות העצם הייתה גבוהה ביחס לשאר מדינות העולם. בנוסף תסמיני גיל המעבר והשינויים ההורמונלים כמעט ולא הורגשו אצל נשים אלו.
חשוב להבין- אנו יודעים כי סידן ללא ויטמין D ו K2 אינו מוטמע לעצם,בנוסף אנו יודעים כי הצפה של סידן אינה ערובה לעצם חזקה וההפך זה יכול להוביל לעומס על הכליות,אבנים בכיס מרה, שקיעה של הסידן בכלי הדם וגרימה להסתיידות והפרעות נוספות
נכון שנעשה ניסיון של תעשיית החלב לתסף את מוצרי החלב עם ויטמין D אך זה לא מספיק.
וזאת אחת הסיבות שמוצרי חלב הם אחד משלושת החומרים שאני קוראת להם “הלבן המרוקן”.
2. חלב כמחולל דלקת כרונית
מחקרים רבים מצביעים על כך שמוצרי חלב, בעיקר מן החי, עלולים לתרום לדלקתיות כרונית – מצב בסיסי שקשור לרוב המחלות הכרוניות החל מסוכרת, השמנה וכלה בסרטן:
- חלב פרה מכיל חלבונים (בעיקר קזאין) אשר עשויים לעורר תגובה חיסונית בגוף, במיוחד אצל אנשים הרגישים אליו.
- מחקר ב-Journal of Nutrition & Metabolism (2015) מצא שמוצרי חלב עשויים להעלות מדדים דלקתיים בדם, במיוחד בקרב אנשים עם השמנה או תסמונת מטבולית.
- תהליכים דלקתיים מתמשכים מקושרים למחלות כמו מחלות לב, סוכרת סוג 2, מחלות אוטואימוניות ועוד.
3. קשר בין צריכת חלב לבין סוכרת מסוג 1 ו-2
הקשר בין חלב לסוכרת, במיוחד סוכרת נעורים (סוג 1), נמצא תחת מחקר אינטנסיבי:
- מחקר שפורסם ב-Diabetes Care הראה קשר בין חשיפה מוקדמת לחלב פרה לבין עליה בסיכון לפתח סוכרת סוג 1 בילדים עם נטייה גנטית למחלה.
- הקזאין, חלבון מרכזי בחלב, דומה במבנהו לחלקים בתאי הלבלב. ישנה השערה כי אצל ילדים מסוימים, חשיפה מוקדמת לקזאין עשויה לגרום למערכת החיסון לתקוף בטעות את תאי הבטא בלבלב.
- גם סוכרת סוג 2 מקושרת לעיתים לצריכת חלב – בעיקר מוצרי חלב עתירי שומן – עקב השפעתם על תנגודת לאינסולין, השמנה ודלקת כרונית.
- יש לזכור כי מוצרי חלב מכילים ריכוז גבוה של הורמונים נשיים בדיוק כמו חלב אם שנועד להזין תינוק, השפעתם כמובן על המערך ההורמונלי האנושי לא מבוטלת ונוכל לראות את ההשפעה מאינסולין אשר הינו הורמון ועד לטוסטסטרון, אסטרוגן, קורטיזול ועוד…
על כן נראה את ההשפעה על גברים, נשים ומערך הפוריות האנושי- בעיות פוריות וחוסר איזון הורמונלי.
4. אלרגיות-גירוי חיסוני ורגישויות נפוצות
- חלב נחשב לאחד האלרגנים השכיחים בקרב ילדים. אף כי חלקם מפתחים סבילות עם השנים, לא כולם.
- מעבר לאלרגיה, ישנה שכיחות גבוהה של אי סבילות ללקטוז – סוכר החלב – בעיקר בקרב אוכלוסיות לא-אירופיות. ההערכה היא ש-65%-75% מאוכלוסיית העולם סובלים ממנה במידה כזו או אחרת,המשמעות היא עיכול לא תקין,פגיעה בספיגת ויטמינים ומינרלים, גירוי מתמיד של מערכת החיסון אשר יש לזכור כי 70% ממנה שוכנת במעי .
- תסמינים של רגישות ללקטוז כוללים נפיחות, כאבי בטן, שלשולים, ועייפות לאחר אכילה.
- יש לזכור שמוצרי החלב מכילים שאריות של אנטיביוטיקות דבר המביא לחשיפה לא רצונית לאנטיביוטיקה ויצירת עמידות חיידקית.
5. בריאות מערכת העיכול והקשר לחלב
- החיידקים במעי (המיקרוביום) רגישים מאוד למה שאנחנו אוכלים. מחקרים מצאו שמוצרי חלב עלולים להפר את האיזון הבקטריאלי במעי, בעיקר אם הם עוברים תהליכי פיסטור והוספת הורמונים או אנטיביוטיקות-דבר אשר מתרחש בתעשייה.
- חלב ומוצריו אינם מכילים סיבים תזונתיים, ולכן אינם תורמים להזנת החיידקים הטובים במעי, בניגוד למזונות צמחיים.
סיכומו של דבר -האם כדאי לצרוך מוצרי חלב?
בעוד שמוצרי חלב עשויים לספק חלבון וסידן, חשוב להבין שהם לא המקור הבלעדי – ולא בהכרח הבטוח – לרכיבים אלו. העלייה במחלות כרוניות, דלקתיות ובעיות עיכול עשויה להיות קשורה גם בצריכה מופרזת של מוצרי חלב, במיוחד תעשייתיים, מעובדים ועתירי שומן.
לשקול מחדש את מקומם בתפריט:
מטפלים ותזונאים רבים ממליצים כיום להפחית או להוציא את החלב מהתפריט, במיוחד בקרב אנשים עם בעיות עיכול, מחלות דלקתיות או סוכרת.
היה ובחרנו להשאיר מוצרי חלב בתפריט נבצע אבחנה בין גבינות קשות המכילות שומן רב ומעלות את הכולסטרול וחלב ניגר לבין יוגורט ביו לדוגמא המגיע עם חיידקים פרוביוטים – המשמעות היא שהוא דל בלקטוז(סוכר החלב) מכיוון שהחיידקים ניזונים מהלקטוז ,דבר המקנה ליוגורט את החמיצות האופיינית שלו.
מקורות טובים לסידן כוללים טופו, סויה, ירקות ירוקים, שקדים, טחינה, סרדינים, קטניות ועוד.
מקורות ומחקרים עיקריים-
- Michaëlsson, K. et al. (2014). Milk intake and risk of mortality and fractures in women and men: cohort studies. BMJ.
- Fardet, A., & Boirie, Y. (2014). Associations between food and beverage groups and major diet-related chronic diseases: an exhaustive review. Nutrition Reviews.
- Knip, M., & Akerblom, H. K. (2005). Environmental factors in the pathogenesis of type 1 diabetes. American Journal of Medical Genetics.
- U.S. National Library of Medicine – Lactose Intolerance Information.
